המדינה והסטאטוס־קוו

קריאת התיגר הראשונית של התנועה הציונית על הממסד הדתי לא רק שהתחלפה במגמה מתמשכת של המנהיגים הציונים להתפשר עם הקבוצות הדתיות אלא גם הובילה להחלטה להעניק להן סמכויות נרחבות . דווקא בתקופה המכוננת של היישוב והמדינה הצעירה , שבה מפא " י החילונית הייתה דומיננטית , עוצבו הסדרים שהעניקו ליהדות האורתודוקסית מעמד מועדף וסמכות בעניינים הנוגעים לחיי היומיום של כלל הציבור . מקורם של הסדרים אלה , המוכרים כ " סטאטוס קוו " , במכתב שנשלח בשנת 1947 מהנהלת הסוכנות היהודית , בראשות דוד בן גוריון , לאגודת ישראל העולמית בירושלים , על מנת לגייס אותה לתמיכה בהקמת המדינה מול ועדות בין לאומיות שעיצבו את תכנית חלוקת הארץ . במכתב התחייבה ההנהגה הציונית להמשיך לכבד את ההסדרים הדתיים של תקופת היישוב גם במסגרת המדינה הריבונית לכשתוקם , בארבעה תחומים מוגדרים : שבת כיום מנוחה רשמי , כשרות במטבחים ממלכתיים , סמכות שיפוטית לבתי הדין הרבניים בנושאי נישואין וגירושין , ושמירת העצמאות של מערכות החינוך החרדיות . פרשנים טוענים כי המכתב כלל התחייבויות כלליות למדי ובמידה רבה חסרות תוקף משפטי ליחסי דת ומדינה ( פרידמן , . ( 200...  To the book