הסדרים פוליטיים: דת ומדינה

עקרון ה C uius regio , eius religio ( כמו השליט , כך הדת ) הפך לסמל של סובלנות דתית וניטרליות של המדינה כלפי דת מופרטת ( , Casanova . ( 1994 חילונה של המדינה המודרנית התחולל כאשר מדינות שיחררו עצמן מהתלות והמחויבות כלפי מוסדות דתיים . לא זו בלבד שהמדינה המודרנית לקחה לידיה תפקידים שקודם היו בידי מוסדות הדת והגבילה את מעמדה של הדת בחיים הציבוריים , היא גם מצאה מקורות חדשים של לגיטימציה , עצמאיים ממוסדות הדת . במקרים שונים אימצה המדינה בהדרגה עמדה ניטרלית כלפי הדת , ולעתים , ברוח הליברליזם , גם תפיסה של סובלנות דתית ופלורליזם דתי שערערו את מעמדה של הכנסייה הרשמית . הכנסיות ה " ממוסדות " במדינות חילוניות מצאו עצמן לעתים נטושות על ידי המדינה שלא הייתה זקוקה להן והציבור שמצא מקומות אחרים או נוספים לממש בהם את צרכיו הדתיים , במידה שהיו כאלה ( . ( Casanova , 1994 : 22 המעבר של הדת אל התחום ה " פרטי " , שבו יש לה סמכות רק על המאמינים בה , השאיר את המדינה לתפקד כסמכות על פוליטית הנשענת על " דת אזרחית" המאחדת ( או שואפת לאחד ) את החברה כולה סביב המדינה והלאום , ומייצרת מיתוסים , סמלים וריטואלים...  To the book