|
|
ןתשל " ג ] אחרי ששמעתי את פרופסור שביד חשבתי שהדיון העיקרי ביניגו יהיה סביב השאלה אם הקביעות שהוא קבע אמיתיות הן או לא . הוא קבע עובדה , ועובדה עצובה מאוד . והוא תראה על שלוש סיבות שגרמו לה . לקי שעה הדא לא מיצה אותן , אבל הביא אותן כדוגמאות מאוד חותכות , הוא העלה שלוש עובדות הגורמות לכך שהצרה היא כאשר הינה , הוא אמר ; יותר מדי מקרא — להכוונה הייתה , עד כמה שהבינותי , לא לכר שלומדים יותר מדי מקרא , אלא שהמקרא תופס כל כך הרבה מקום , שאיו כלל מקום יותר לשאר לימודים יהדותיים , מלבד מקרא . כדוגמה הוא אמר שתורה שבעל פה אינם לומדים כלל , אני מבין , כי גם פה לא הייתה כולנתו דולקא לשקלא וטריא של התורה שבעל פה , אלא לכל היצירה היהלדית מאז המקרא ועד ימינו , זה היה הוליכוח הגדול . שאוחזים בשתי הקצוות ואומרים ! היתה תקופה , ימי הנביאים , שאותה אפשר ללמוד וכדאי ללמד , ואחר כך החל חלל ריק המשתרע עד תקופת חיבת ציון , עד פתח תקווה . מראשית התלמוד ועד פתח תקווה יש חלל ריק . ציפיתי לכד שיקום מישהו ויאמר שזה איבנו נכוו — מישהו שיתבסס על העובדות בחיים החינוכיים ויכחיש את ההנחה העצובה הזאת . אבל איש לא אמר...
To the book |
|
|