החינוך היהודי בגולה

ןתשכ " ל ] שמענו כאן מאנשי חיבוד ומיודעי חינוך ח 1 ות קשה ומרה מאוד , ואין עכשיו פנאי להיכנס לדיון ולהוסיף לכם עוד באום . אינני מתכונו לעשות זאת . אבל אי אפשר שלא להגיד משהו בעניין כל כר כואב . נאום נוסף לא אנאם ולעניין לא אתרום כלום , אבל מעשיה חסידית אני מוכן לספר לכם , בזה אולי קצת ייטב לנו , אפשר שפעם סיפרתי אותה לכם , אבל כל הערב היא בוערת בקרבי . יהודי חסיד , ישיש , חולה היה מו & ל על ערש דווי . הרופא ישב על ידו בדק אותו ומצא שאין לו כל תרופה , ומצבי בכי רע . ידע היהודי התסיד הזה שאין ברייה , אפסה תקוותו ומוכרחים להגיד וידוי . מוכרחים , כי זה סעיף מפורש ב " שולחן ערוך " , שאדם איננו יכול לצאת מעולמו מבלי להודות לקדוש ברוך הוא על שנוצר ועל שעליו להיפרד מן העולם , והוא מחויב להגיד וידוי . אבל שאל החסיד ת 1 ה , כיצד יכיל בכלל יהודי להגיד וידוי 7 להגיד וידוי , הן פירושו ' להודות שנסתתמו כל התקוות , וכי חרב חדה מונחת על הצוואר . אבל הן יודע יהודי כי גם כשחרב חדה מיבהת על הצוואר אל ייואש אדם מן הרחמים , כך כתוב מפורש . הוא צריך באמת לדעת מה כוחה של החרב וחודה והיכן היא מונתת , וללמוד ל...  To the book