לפני זמן מה הפסקתי לעבוד , לאחר תקופה שבה עבדתי חלקית ועסקתי בסיכום הניסיונות שבוצעו בתחנה ובארגון הארכיון שלה , כיום אני מקדיש שעות רבות לכתיבה ולסידור הארכיון המשפחתי הגדול שהשאיר לנו אבי , כולל אוסף הבולים , אני נהנה מהבנים ומהבנרת , ובייחוד מהנכרים , ולאחרונה אני גם מטפל באינטנסיביות בגינתנו הקטנה . רבים באים לשמוע את סיפורי על ראשית ההתיישבות בנגב . היום אני אחד משניים או שלושה יהודים החיים במדבר מראשית הדרך , עובדה המעניקה לי ייחוד מסוים . לפיכך , לעתים קרובות אני משמש מדריך לבאים לבקר ברביבים ובמצפה כדי ללמוד על ההתיישבות בעבר , לראות את העשייה בהווה , ולתחנת הניסיונות כדי ללמוד על העתיד . שינוי נוסף בחיי הוא הציור . בילדותי , הררי שכנעו אותי בקלות ש " אין לי כישררן לציור / ייתכן שזו הסיבה שהחלטתי לחזור ולהתמודד עם הנושא לקראת גיל . 70 הציורים שלי אמנם אינם ברמה גבוהה , אך אני נהנה להתנסות , ולפעמים התוצאה סבירה . אינני יכול להתאונן יתר על המידה על קצב ההזדקנות שלי . תמיד אמרתי שאיני מפחד מהמוות . אלא מהבעיות הנוצרות בדרך כלל בשנות החיים האח-רונות , עבורי או עבור מי שייאל ץ לטפל...
To the book