באחד מימי שנת 1986 אחר הצהריים , צלצל הטלפון בתחנת הניסויים , ונשמעה מהקצה השני של הקו ההודעה הבאה : - ' אני המזכירה של מתאם פרס וולף , הד " ר גלבוע " . הייתי בטוח שמתכננים ביקור של מדען בכיר בתחנה . באשר המזכירה העבירה את השיחה לד " ר גלבוע ושמעתי את קולו , במעט נפלתי מהכיסא מרוב הפתעה והתרגשות : " אני גם אחראי לפרס ישראלי / אמר גלבוע , '' נעים לי להודיעך שזכית השנה בפרס ישראל לחקר המדברי / כשחזר אלי הקול והצלחתי לדבר , צעקתי לתוך הטלפון : " לא מגיע לי ! " וגלבוע ענה בנחת ; " האם אתה מוותר ? אינך הראשון , היו כבר שניים שוויתרו ; בן גוריון ואורי זוהר " . לשמחתי , תפסחי את עצמי ,,. והסבמחיי עד היום אני סבור שהייתי בר מזל - צירוף מיוחד של נסיבות הוא שגרם לבחירתי על ידי חבר השופטים : באותה שנה ציינו 0 סר שנה להולדת בן בוריין ( שנולד , כמו אבי , ב 1887 ) וכידוע , הפרחת המדבר היתה משאת נפשו . זאת רעוד , הוועדה רעתה להעניק פרס לא רק לאיש האקדמיה , אבן ארי , שקיבל את הפרס יחד אתי ומנימוקים דומים , אלא גם לחוקר מקומי , שבח בעת היה גם איש שדה , החי ועוסק אות ובטבע שנים רבות . יצחק נבון , שהיה ...
To the book