אימא פאולה ואבא יואל

ב 29 , 4 . 1954 ישבתי בחדרי ברביבים , רכון על שולחני . שוקל צמחי מדבר , כאשר שמעתי את צלצול הפעמון ממרום הגבעה . היה זה אות לכך שהתרחש מאורע חשוב . כך נודע לי על הולדת בני יובל , בישר לי על כך משה אולניק , שעטה ארשת חשיבות , בעת שמסר לי את ההודעה . הוא היה הילד ה 11 או ה 12 של הקיבוץ . באותם ימים כל לירה גרמה להתרגשות כללית . ואכן , כמעט כמו בכיכר קטנה של כפר איטלקי , נפתחו דלתות וחלונות , וכולם יצאו לברכני . פאולה ילדה את יובל בבית החולים קפלן ברחובות . לאתר שההריון הראשון שלה הסתיים בלידת תינוק מת , העדפנו שהיא תלד בבית חולים זה , שהיה יותר משוכלל , רחוק מאתנו אך קרוב לאימה לאה . אני זוכר היטב את הנסיעה הראשונה מרכיבים לגבעת ברנר לאחר הלידה , שארכה למעלה משעתיים , ואת התרגשותי העצומה . עברו במה שבועות ער שפאולה התאוששה והיתה מסוגלת לחזור לרביבים . הייתי צעיר וחסר ניסיון . לא הבנתי שהלידה היתה קשה מהרגיל , והרופאים נאלצו לדחות את חזרתה , עד שתתאושש לחלוטין . סוף סוף הגיע היום שבו לקחנו את יובל לרכיבים , כדי להביאו הביתה שכרנו מונית , מה שנחשב ללוקסוס גדול באותם ימים , הכנסנו אותו ל...  To the book