הניצחון

הדרכים שהובילו מבאר שבע לעוגיה אל חפיר ( ניצנה ) , וזו שהגיעה מעסלרג-לחלסה ולנגב המערבי , שינו לחלוטין את הנוף ואת הסביבה כולה , שוטר צבאי ומשרוקית בפיר , עמד בצומת וכיוון את התחבורה , בארבעת הכיוונים הצביעו על המטרה באמצעות תמרורים בעברית . התנועה היתה כבדה . היה מוזר לראות כל כך הרבה יהודים מסתובבים באזור . שעד לאותו זמן נראה כשייך רק לנר ולרועים הבדווים . החול כרסה ברשתות ברזל ובמשסחי עץ שהוכנו במיוחד , כדי לאפשר את מעבר המכוניות בחולות - מסביב לרביבים הוקמו שלושה מחנות צבא גדולים , והאזור רחש חיילים לבושי מדים . ההתנה-גות הבלתי פורמאלית , הכמעט משפחתית , שאליה הורגלנו בפלמ " ח , ההחלפה בסדרה של פקודות יבשות , היתה צפיפות גדולה סביב המקלחת הקטנה והמס בנה שלנו , שהעמדנו לרשות הכול . אי הסדר והלכלוך במקלחת ובסביבתה גברו כל כך , עד כי נאלצנו לדרוש שיועמד שוטר צבאי לשמור על התור והסדר ! כמעט שנה תמימה חיכינו לתגבורת . היינו כמה עשרות בלבד שהחזיקו את הקו עד אוקטובר , והבה סוף סוף התהפך המצב . התותחים הראשונים ושפע מכונות ירייה הגיעו , אולם מעל הכול , מאות החיילים שמסביבנו השרו הרגשת ביט...  To the book