בין פצצות ועגבניות

לאיש לא היה מושג כמה זמן תימשך ההפוגה . שני הצדדים ליקקו את פצעיהם . המשכנו להתחפר ולחזק את העמדות ככל שניתן היה , בטוחים שבמוקדם או במאוחר האויב יתקוף , הסתכלנו במשקפת בחרדה על עמדותיו המרוחקות מאתנו רק כמה מארת מטרים . להפתעתנו , לפחות במשך היום , החיילים המצרים נראו די שקטים . לעומת זאת , כפי שכבר ציינתי , בלילות נשמעו כל הזמן יריות , הוכחה לפחדים ולחרדות . בדרכים עקלקלות הגיעה משאית עמוסת מוקשים נוצצים , כדי לחזק את שדה המוקשים סביב גדר העמדה שלנו . באותם לילות החלו , כאמור , לנחות מטוסי הדקוטה הגדולים . יום אחד נקראתי פתאום למפקדה . להפתעתי הגדולה , יוסקה וישינסקי , המג " ד טוב הלב , סיפר לי שהוא מודאג מבריאות חיילי הגדוד . בזמן המצור חסרו ירקות ופירות , והיחה סיבה לדאוג ממחסור בוויטמינים . בר במקום נתן בידי עט ונייר , וביקש ממני לערוך רשימה של כל הדברים הנחוצים לגן הירק , " מהיום והלאה " , הוא אמר לי , " אתה חוזר להיות חקלאי . אין זה פחות השרב מלהיות חיילי / אינני יודע איזה פרצוף עשה האפסנאי הראשי בתל אביב , כאשר במקום נשק הוא נתבקש להשיג זרעי עגבניות , מלפפונים , זבלים כימיים , ...  To the book