מי מיקש את החנויות בחלסה?

בראשית חורף 1948 הופיעה מכונית משוריינת של המשטרה , נעצרה ליד השער הסגור במצפה ונשמע צלצול ממושך בפעמון הפרימיטיבי שהרתקן שם לאחרונה . קצין בריטי צעד קדימה מבלי להיכנס , וביקש לראות את היקררפורל ' . כשהגעתי , הרא ביקש ממני מיד לעלרת על המכונית שנמצאו בה שני שוטרים נוספים וערבי לא מוכר , ולהתלוות אליו לסיור בחלסה . " הסוחרים / אמר הקצין , " מתלוננים שאינם יכולים להיכנס לחנויותיהם , אשר מוקשה לדבריהם , ' ידעתי היטב שהאמת אתו , אך מובן שלא היה בכוונתי להודות בכך . ניצבתי בפני דילמה קשה . היתה לי חרבה כפולה , הן כלפי ה ' הגנה-שהניחה את המוקשים , והן כלפי המשטיה האנגלית , כקורפורל שנשבע להוד מלכרתו . בתירוץ שהיה עלי להחליף נעליים , הלכתי להתייעץ עם צ ' ובה , מפקדנו הצבאי , שחררה לי למלא nn פקודתם של האנגלים , " סירוב הרא הודאה במה שקרה " , אמר , מלא חרדה ופחד עליתי על המכונית . חלסה רחוקה שישה ק "מ בלבד , שהיו הארוכים בחיי . הייתי כבר פעמיים תחת אש , אולם בשני המקרים לא חיה לי זמן לחשוב על מה שעלול לקרות , ואילו הפעם ... הבריטים שאלו אותי מי , לדעתי , יכול היה להיות מעוניין במיקרש כפר שלם ....  To the book