בית אשל היתה במצרר אף יותר הדוק מאתנו . הנקודה היחה כה קרובה לבאר שבע , עד שהפכה מטרה לפגזי מרגמות , ומאוחר יותר גם לתותחים מכיוון העיר . מהירי נפלו שלושה קורבנות , ביניהם המפקד , משה אלברט , איש עין חרוד . נאלצנו להרוס את בית המצפה , שהתנשא לגובה שתי קומות , בלט למרחקים ושימש מטרה ליריות . אותות הרדיו מהיישוב נחלשו בהדרגה , דבר שעורר דאגה רבה במפקדת ה ' הגנהי . הוחלט , על כן , לציידם במשדר חדש , בעל עצמה רבה . ביום גשום אחד הגיעו אלינו שני משוריינים ומשאית ועליה מכשיר חדש , נוצץ , ו ' שדרים ' הממונים על ההתקנה , שזו להם הפעם הראשונה בנגב , התעוררו מספר בעיות שהקשו על הגעת המכשיר החיוני ליעדו . קרבת בית אשל לבאר שבע לא אפשרה הגעה בדרך המלך מבלי לעבור בשולי העיר , וביי-חוד ליד תחנת המכס שהיתה עדיין בידי המשטרה הערבית - בריטית . האדמה הבוצית שספגה מים רבים אחרי הגשם , היתה עלולה למנוע מעבר בדרכים עוקפות , לא סלולות . חששנו גם שלאחר הגשם האחרון , יהיה קשה לחצות את ואדי שגיב ( היום נחל שגב ) , שכן המים הרבים שזרמו בו , היו עלולים למנוע את המעבר ( מן הנמנע היה לעבור על הגשר היחיד שהיה בטווח...
To the book