דגים, דגים

הייבו אחראים לכל מה שמתרחש בנגב , כבר סיפרתי על המינרלרגיה רעל ixpn לין שכרינו בוואדי רמרן . בנוסף לכך , בעזרתי ובעזרת סרבאח אבו לקימה , איש שבט הסביחת למטה העזאזמה , הובאו למחלקה לרוקחרת של האוניברסיטה העברית בירושלים דוגמאות של צמחי מדבר ה ' חשרדיםי כצמחי רפואה . אבל הגיע גם תור הזראולרגיה בדמרתם של " , דגי קרפיון ! בבסיס הרעיון המוזר לכאררה , של דגים במדבר , עמדה חהנחה שבגלל המחסור במי ההשקיה ומחירם הגבוה , הכרחי למצוא מקורות פרנסה נוספים . השתייכנו לקיבוץ המאוחד , שדגל כבר מראשיתו גם בתעשייה . חלק מהחברים ראו אולי בדמיונם עתיד של חקלאות אינטנסיבית מתוחכמת בנגב . ואחרים חשבו על שטחי חקלאות שיכסו את כל המדבר . בעלי חלומות אף חשבו על גידול גמלים , חוגלות , או שלווים הנמצאים בשפע בנגב . באשר לתעשייה , הקמנו מפעל שימורים , הלשונות הרעות אמרו שהרעיון עלה במוחו של א / גם כדי למצוא עבודה לאביו שהיה מומחה לשימורים . כאשר הוחלט סופיה להקים את המפעל , נבנה עבורו מבנה בלוקים פשוט , הושג תנור , נרכשה ' ארטוקלבה' ( מיכל עיקרר ) , והרדפסר תרריוה הנרשארת את השם ? פארך , זכר לנס השליו ( במדבר י ,...  To the book