ימים ראשונים במושבה

ועוד אפיזודה קיצית ; היה זה ערב שרבי חם מארד וכדי להינפש ישבנו סביב עץ גדול שבמרכז החצר ושוחחנו בניחותא ,. ?? חסר כאן / אמר פלוני " משהו קר לגרון ! " , " חמישים מטר מכ ^; אמרתי , " מעבר לגדר , יש שפע של אבטיחים , בשדה של מר כהן ! " " נכין ' ; אמר פלמוני , " אבל הם לא שלנו ! " " בעל הבית מכיר אותי , ובוודאי היה כרצון נותן לי אחד במתנה , אולם בהיעדרו , נחוץ מישהו אמיץ , שייתן קפיצה קטנה אל מעבר לגדר ויביא לנו אחד ! אין שום סכנה כי כהן גר בקצה השני של המושבה ! " השיב הראשון . לא חלפו שניות אחדות , וכבר הייתי בצד השבי של הגדר עם אבטיח נהדר בידי , לפתע נשמעה צעקה מבהילה . כהן עצמו רץ אחרי , מחרף ומגדף . נאלצתי לשמוע שסופי יהיה רע ומר , שכך מתחילים כל הגנבים ושרק מתוך רחמים לא יביא אותי הפעם למשטרה . הנאום החינוכי הסתיים במילים : " מי יכול היה לתאר שבני קיבוץ ירדו עד כדי כך לשפל המדרגה ? - ואני חשבתי לעצמי ו " אם אי אפשר לתאר זאת , למה שכב חאדון כהן ב 1 ו בלילה במארב בשדה אבטיחים רטוב ?'' כבר למחרת הגעתנו לראשון לציון , בטרם הנץ החמה , ירדנו מנומנמים למושבה , לבשנו בגדי עבודה אף שלא הייתי ר...  To the book