כיתות היסוד

לא יפלא אפוא ששמורים עמי זיכרונות ברורים מהיום הראשון ללימודי בבית הספר , הושיבו אותי ליד ילד שכרסם עיפרון אדום , שלכלך את פיו ואת סביבתו . לא הספקתי להתיישב וכבר שאל אותי כרי לבדוק את ידיעותי ולהתפאר בחכמתו ; " האם אתה יודע איזהו האגם הגדול ביותר באפריקה ? " לגמרי במקרה ערב לפני כן שמעתי שיחה על אגם טנגניקה , ובגאווה עניתי את תשובתי . אלא שהאגם הגדול ביותר באפריקה הוא אגם ויקטוריה , ולא רק ששכני החרש ידע את החשובה הנכונה , הוא אף הוסיף את נתוני השטח וההיקף של שני האגמים . שמו של השכן היה רפאל גלוצו , לימים ידידי הטוב ביותר במשך שנים רבות . אף שתשובתי הראשונה לא היתה נכונה , היא הוכיחה לו שלפניו לא יושב בור גמור , סיפור אחר שנותר חרות בזיכרוני , היה תפילת הבוקר . באותם ימים בבתי הספר היסודיים האיטלקיים היה תלוי צלב גדול , ונהגו להתחיל את היום בתפילות ובסימן הצלב . הורי הכינו אותי לאירוע זה והנחו אותי לקום עם שאר התלמידים , אך להתפלל בשקט את תפילת ישמע ישראל / ביום הראשון בזמן התפילה הסתובבתי כדי לראות אם יש בכיתה ילדים אחרים המתנהגים כמוני , והתברר לי שאני היהודי היחיד בכיתה . המשך הסי...  To the book