|
|
בעסק שבו הבעלים הוא העובד היחיד , עליו לבצע את כל המטלות הנדרשות לתפקודו התקין של העסק . כאשר מספר העובדים גדל , המטלות מתחלקות בין כלל העובדים ומיד עולה השאלה כיצד לחלק את המטלות בין העובדים . בעסק משפחתי למשל , שבו עובדים שני בני זוג , חלוקת המטלות תתבצע כנראה באופן טבעי מבלי שיהיה צורך להגדיר תפקידים באופן פורמלי לכל עובד . אולם ככל שמספר המועסקים בפירמה גדל , גדל גם הצורך בהגדרות כאלו : צריך לוודא שכל המטלות אכן מבוצעות ושיהיה ברור מי אחראי לביצועה של כל מטלה ומטלה . לאופן הגדרת המטלות בפירמה יש השפעה רבה על תפקודה . הגדרה רחבה מדי של המטלות תגרום לחוסר יעילות , וגם הגדרה מצומצמת של המטלות הנדרשות מעובד עלולה לגרום לבעיות — מצד אחד היא תגרום לו אמנם להתמחות בביצוען , אך מצד שני היא עלולה לגרום לו לשעמום ולחוסר מוטיבציה ואלה יפגעו בביצועיו . תעשיית הרכב הביאה לעולם את פס הייצור שבו כל עובד מבצע פעולה אחת בלבד בכל יחידה מיוצרת . זוהי כמובן הגדרת המטלות המצומצמת ביותר : העובד אחראי על פעולה יחידה ואינו נדרש לקבל כל החלטה . הבעייתיות של הגדרה כזו מומחשת היטב בסרטו של צ ’ ארלי צ ’ אפלין...
To the book |
|
|