|
|
ב 4 בחלדש יוני , 1943 כשלוש עשרה שנים אחרי ההפיכה הצבאית הראשונה , חזר הצבא והשתלט על ארמון הנשיאות . הנשיא רימון קסטידו הודח וממשלה צבאית הוקמה . תחילה הועמד כראשה הבנראל ארתורו רארםרן ( , { Arturo Rawson אילם מקץ יומיים בלבד הוא הודח ואת מקומו תפס הגנרל פדרו פאבלו רמירז ( Pedro Pablo , ( Ramirez שר המלחמה של הנשיא קסטין ' ו . בכך באה לסיומה התקופה של משטר נשיאותי ופרלמנטרי שנתאפיינה בעיוותים ובזירפים אלקטורליים , תקופת "העשור המביש " , בלשונם של כמה היסטוריונים . העילה המיידית להפיכה היה נםיונו של הנשיא קסטידו להבטיח את תמיכת צמרת הצבא בבחירת המועמד לנשיאות שבחר הוא עצמו בבחירות שהיו מיועדות להתקיים כחודש ספטמבר . תכונותיו של היורש המיועד ועברו היו כאלה שקצינים מכל המגמות , ליברלים ולאומנים , תומכי ה ' יציר " ותומכי כעלות הברית , היו מאוחדים בהתנגדותם לו . התנגדות זו היתה חריפה במיוחד בדרג השני של הפיקוד הצבאי , דרג הקולונלים , הרקע האידיאולוגי המגוון של הקושרים גרם שמגמתם לא היתה אחידה . היו ביניהם חברים של קבוצת קולונלים , רבי סרנים וסרנים שהתארגנה עוד בחודש מרס בשם " קבוצת הקציני...
To the book |
|
|