|
|
מידת הליברליות שבה הצטיינה מערכת החינוך הפדרלית בארגנטינה היתה בוודאי בגדר חידוש מהפכני בחייהם של המהגרים היהודים . בהשוואה לחוקי ההגבלה בשדה החינוך שמהם סבלו ברוסיה היה כל כית ספר ממלכתי , הפותח את שעריו בפניהם , בגדר סימן מובהק לאמנציפציה המלאה שזכו לה לאחר חציית הארקינוס . בית םפר ממשלתי , שחברת הרוב הוציאה ממנו את לימודי הדת כדי שיהיה בו מקום גם למי שאינם נמנים עם חסידי הדת הקתולית , היה הרכה מעבר למה שביקשו ולמה שיכלו לצפות לו על ' פי ניסיונם בעבר . רובם המכריע של אלה שהגיעו לבראבוס איירס ראו אפוא בבית הספר הארגנטינאי פתרון מושלם ומלא לבעיית החינוך של בניהם . אך לא כולם חשבו כך . שאלת החינוך היהודי בארץ החדשה , בעיית המשך שימורם של הדת ואורחות החיים שלהם , הטרידה קומץ של פעילים יהודים בבואנוס איירס - הם ביקשו אפוא להקים בית ספר פרטי לבבי המהגרים היהודים , הרשות החוקית לכך היתה נתונה להם כמו לפעילי קבוצות המהגרים בבי האומרת האחרות שבאר לפניהם ואחריהם , המציאות הארגונית , החברתית תרכותית שנתגלתה להם בעיר הבירה סיפקה להם דרגמאות רכות שאותן יכלו לחקרת . התרות ללמד נקבעה כחרקת הרפובליק...
To the book |
|
|