|
|
הרחק מהתיאוריה האוטופית של משה דיין – שביקש לקיים ממשל נאור , חיובי , המתערב כמה שפחות בחיי האוכלוסייה , כזה הלוקח בחשבון את יחסינו העתידיים עם השכנים הפלסטינים – הלך ונרקם ממשל כפוי , מסורבל , ביורוקרטי ובעיקר מעורב עד הפרט האחרון בכל נושא ובכל תחום של חיי הפלסטינים . כבר בתום שלוש שנות ממשל אובחנה הלפיתה העזה שבה לפת הממשל הישראלי את זה הפלסטיני , כשהוא איננו מניח לו לחמוק מלפיתה זאת . הממשל נוהל בעיקר בידי גורמים ישראליים , כשהסגלים הפלסטיניים אינם אלא פקידים עושי דברם של הישראלים . מכל מקום , ממשל ערבי עצמאי או אף עצמאי למחצה לא היה שם . הדירקטיבות הממשלתיות , שבניסוחן ובהתווייתן הושקעו מאמצים כבירים מאז יוני ' 67 ואף לפני כן , הונחו הצידה . המציאות הייתה שונה מכפי שהיא נחזתה בתחילה על ידי הדרג הממשלתי , ובעיקר על ידי שר הביטחון דיין שביקש לקיים ממשל " הרואה ואינו נראה " . כל כולה של תשתית הממשל הישראלי שהונחה בשלוש השנים הראשונות " שידרה " מעורבות ואף בהיקף גדול . תשתית זו היוותה אבן יסוד למפקדים הצבאיים ולעובדי המינהל האזרחי , הקמ " טים ועוזריהם , במובן של עד כמה יש להתערב בחיי ה...
To the book |
|
|