שער ראשון ההיערכות להחלת הממשל הישראלי על הגדה המערבית

מבוא עוצר יהודי בטור השבועי שלו משנת , 1950 תחת הכותרת " צרכי ביטחון " , כתב נתן אלתרמן : אין בונים מדינה בכפפות לבנות . לא תמיד המלאכה נקייה ויפת נפש . אמנם כן ! אך דומה כי באילו מנות נוהגים אנו לוכּסוס קטן של רפש . האומנם ? האומנם נוהגת מדינת ישראל לוקסוס קטן של רפש ? הנה , עוצר למשל . אדם כלוא בביתו . די במילה הזאת כדי להבין שמדובר בעונש כבד מנשוא . עוצר היא מילה המעוררת אסוציאציות קשות . כשנגזר על אדם שלא לצאת מביתו עד להודעה חדשה , הוא חש תחושה קשה של חוסר אונים . זוהי סנקציה המוטלת בדרך כלל במחוזותינו על פי סעיף 124 לתקנות ההגנה לשעת חירום ( תקש " ח ) שחוקקו על ידי המנדט הבריטי בפלשתינה א "י עוד בשנת . 1945 שלטונות המנדט הבריטי נהגו להטיל עוצר בשעות הלילה במספר ערים בא " י כדי להבטיח את הסדר הציבורי , ומי שהפר את הצו הזה סיכן את חייו . מדינת ישראל אימצה אמצעי זה יותר כעונש , כסנקציה . אגב , באוקטובר 1948 בעת שהתקיים מפקד האוכלוסין הראשון במדינת ישראל העצמאית , הוטל עוצר כללי על האוכלוסייה כדי לוודא ... שכל התושבים יתפּקדו . במבצע קדש 1956 הוטל עוצר ביישובי הערבים בישראל ובחסותו ,...  To the book