סגנונות למידה ופרקטיקה מבוססת ראיות

הטמעת הפרקטיקה מבוססת הראיות מחייבת שינוי של הנרטיבים הקיימים בקרב אנשי המקצוע , כך שמומחים ייתפסו כמי שעוקבים אחר הנחיות מבוססות ראיות , ולא כאנשי מקצוע הפועלים על פי תחושות ואינטואיציה . כמו כן היא מחייבת התגברות על ההטיות הקוגניטיביות המעודדות , כפי שתואר לעיל , עבודה על פי ניסיון העבר ולא עבודה על סמך הנחיות המבוסוסת על ראיות ממחקרים . הטמעת שימוש בראיות , אם כן , אינה אינטואיטיבית לעבודת אנשי מקצועות הבריאות והרווחה , ומחייבת על כן למידה של גישה חדשה להתערבות , לאבחון ולקביעת פרוגנוזה . אולם , סגנונות למידה של אנשי המקצוע הם אינדיבידואליים ומשפיעים על צריכת המידע ועל אימוץ ההמלצות הנגזרות ממידע חדש . קולב ( , ( Kolb , 1984 מתייחס ל 4 סגנונות למידה : מתנסה , מתבונן מנתח , תיאורטיקן הגיוני ותכליתי מעשי , כפי שמתוארים להלן . הסגנון המתנסה מתייחס ללומדים המעדיפים לערב את עצמם בכל פעילות חדשה . לומדים אלו נהנים מה " מיידי " ( " כאן ועכשיו " ) ומוכנים " לקפוץ למים " ולהתנסות בכל חוויה לימודית חדשה . אנשים בעלי סגנון זה מזלזלים בזהירות ובשמרנות יתר ונהנים מ " כיבוי שריפות " ומהתמודדות ע...  To the book