אפילוג

נחתום את ספרנו בסיכום הגישות התיאורטיות והממצאים העיקריים העולים מתוך הפרקים השונים . בתוך כך , נתייחס גם למגמות המשותפות ( הגלובאליות ) וגם למגמות הייחודיות , המאפיינות את הסוציולוגיה של החינוך בהקשר המקומי הישראלי . לאחר מכן , נדון ברעיונות המרכזיים העולים מתוך ספרנו והשלכותיהם על חקר הסוציולוגיה של החינוך ומגבלותיו . בתחילתו של הספר פרשנו בצורה אינטגרטיבית את מנעד הפרדיגמות המנחות את מחקר הסוציולוגיה של החינוך והראינו את האופן הייחודי בו כל אחת מהן מתבוננת על המציאות החברתית המורכבת . המנעד נע מרמת המאקרו לרמת המיקרו תוך התייחסות לדילמה עד כמה המערכת החברתית היא זו שמעצבת את התנהגויותיהם של יחידים הפועלים בחברה או שמא ההתנהגות החברתית של היחידים עצמם ביחסי הגומלין שהם מקיימים בין יחידים אחרים ובין קבוצות היא זו שמבנה ומעצבת את אופייה של המערכת חברתית ( , Giddens . ( 1997 ברמה העקרונית אפשר לתאר כל אחת מהפרדיגמות בצורה נפרדת וייחודית , אולם התבוננות חוצה פרדיגמות תורמת להסתכלות הוליסטית על המציאות החברתית המורכבת הבנויה מחתכים ומפלחים חברתיים שונים . ההתבוננות הבין פרדיגמאטית חשפה , ...  To the book