פרק שביעי הפסקת פעילות הקונגרס והשלכותיה

קונגרס הפועלים הערבים התמיד בפניותיו להסתדרות לכונן איגוד מקצועי משותף . במאי 1949 הוא שיגר אגרת ברכה לוועידת ההסתדרות ה 7 בשם אלפי פועלים ערבים . באגרת צוין , כי הוועידה ה 4 של הקונגרס ( שהתקיימה בנצרת באפריל , ( 1949 החליטה לפנות להסתדרות בקריאה " לאחד את תנועת האיגוד המקצועי בישראל על בסיס בינלאומי " , ובהמשך : " אנו פונים אל ועידתכם בשם כל הפועלים הערבים המאורגנים בקונגרס שלנו , וכן בשמם של פועלים בלתי מאורגנים , שבהזדמנויות רבות הביעו והוכיחו את משאלתם להקים איגוד מקצועי אחיד בישראל " . מדיניות הקונגרס הייתה , שכל עוד מונעים מהפועל הערבי להתארגן בהסתדרות , הוא ימשיך לארגן פועלים ערבים להגנת ענייניהם , להשוואת שכרם ותנאי עבודתם , ובמקביל ייאבק למען לשכת עבודה שתהיה פתוחה בפני כל המובטלים ולמען הסתדרות כללית יהודית ערבית . הקונגרס יישם את עמדותיו בתמיכה ממשית בפועלים יהודים שובתים . בפברואר , 1951 ניהל הקונגרס מגבית סולידריות למען פועלי ענף המתכת השובתים , לאחר שההסתדרות החליטה על מגבית של יום עבודה מכל חברי ההסתדרות לטובת השובתים . לאחר שמועצת ההסתדרות ה ס " ו ( אוקטובר 1952 ) ...  To the book