פרק שני התארגנות פועלים

הידיעה הראשונה בדבר התארגנות פועלים בארץ מתייחסת לאיגוד פועלי הדפוס היהודים , שהוקם בירושלים ב . 1897 הקמת איגוד פועלים זה נתקלה בהתנגדות עזה של המעבידים , והם הצליחו לגרום לפיזורו . בתגובה מאוחרת לפיזור האיגוד , הוכרזה ב 1902 השביתה הראשונה הידועה בתולדות פלשתינה - שביתת פועלי הדפוס של צוקרמן . בעקבות השביתה הזאת , הוקם מחדש איגוד פועלי הדפוס , שתבע מהמעבידים ( שגם הם הקימו בינתיים אגודה משל עצמם ) להוריד את משך יום העבודה מ 12 ל 10 שעות ולהנהיג הסכמי עבודה חצי שנתיים . המעבידים סירבו להיענות לתביעות , והאיגוד הכריז על שביתה של כל פועלי הדפוס בירושלים . ככל שפורסם , השביתה הסתיימה בהצלחה חלקית . ההסתדרות הכללית של הפועלים העבריים בארץ ישראל ( להלן - ההסתדרות ) נוסדה ב , 1920 עם חברות של כ 4 , 500 פועלים יהודים . בשנות ה 30 וה 40 של המאה ה 20 הקיפה ההסתדרות הכללית כ % 70 מהפועלים היהודים בפלשתינה . מספר חברי ההסתדרות עלה עד ל 184 אלף בשנת . 1948 שיעור ההתארגנות הגבוה בקרב הפועלים היהודים מוסבר גם בהכרה הפועלית , שאחדים מהפועלים היהודים הביאו עמם עוד מארצות מוצאם , וגם בשליטה...  To the book