|
|
די כבר נמאס שירו בעצמכם . יאללה . אני חפץ לשתוק קמעא . וכמובן , סידור הטעמות חופשי יותר איננו ערובה לאיזו רגישות מוסרית יוצאת דופן : בואו נשדוד בנקים בתל אביב . רגע אחד , אני אביא אקדח . 11 למרות ש " רגע אחד " מזוהה עם סידור הטעמות חופשי , ניתן למצוא פה ושם סדירויות מקומיות בשיר . יש תבנית של מלעיל – מלרע : רגע אחד שקט בבקשה אנא אני רצף יאמבי : אני רוצה לומר דבר מה ואנאפסטי : הוא הלך ועבר על פני האם עלינו לומר איפוא ש " רגע אחד " איננו מוסרי מספיק – איננו באמת " טהור " – מפני שעדיין מופיעות בו תבניות סימטריות ? או שהמשפט " אני רוצה לומר דבר מה " איננו ראוי להיחשב " הצהרת העצמאות של האני בשירה העברית החדשה " – כפי שסברו הקדמונים בטעות – עכשיו משגילינו שסידור ההטעמות שלו " גיאומטרי " ? 12 אחד המאפיינים הבולטים של סימני ההטעמות הוא הרגישות הנמוכה שלהם לשינויים בטקסט . נתחיל מהשורה : כשצלצלת רעד קולך ונחליף בין המילים " רעד " ו " קולך " . סימני ההטעמות אינם מושפעים : כשצלצלת קולך רעד נוכל לבצע שינוי רדיקלי יותר – סימני ההטעמות לא יגיבו : כשצלצלת צלצלת צלצלת האם גם הריתמוס נותר ללא שינוי ? ...
To the book |
|
|