זיכרונות ילדות בגישתו של אדלר: על מה ולמה?

ניתוח זיכרונות ילדות בגישה אדלריאנית הוא טכניקה מרתקת , עוצמתית ומפתיעה . גישתו של פרויד לעבודה עם זיכרונות ילדות מוכרת למדי : פרויד ראה בזיכרונות מסך , המשמש לערפול החוויות המודחקות של האדם , ובמטפל - מעין מומחה לפענוח , החושף את הסודות שהזיכרונות מצפינים . גישתו של אדלר מוכרת פחות : הוא התעניין דווקא במה שהמטופלים בחרו לגלות , ולא להסתיר , בזיכרונות שלהם . הוא ראה בזיכרונות המוקדמים מטפורות מדויקות , הפותחות צוהר להבנת אישיותם של המטופלים , מייצגות את המתרחש בחייהם בהווה ומנבאות את התנהלותם בעתיד . פרויד הלך עם הזיכרונות ' אחורה ' אל העבר ; אדלר פנה אתם ' קדימה ' - אל העתיד . שניהם ראו בעבודה עם הזיכרונות כלי טיפולי מן המעלה הראשונה : פרויד השתמש בו כדי להבין את הסיבה שחוללה את הסבל במציאות הנפשית של מטופליו . אדלר , לעומת זאת , השתמש בזיכרונות כדי להבין את המטרה שהניעה את מטופליו לבחור שוב ושוב במחשבות , ברגשות ובפעולות , המחוללות סבל בחייהם . שלוש חוויות קדמו להחלטה שגמלה בלבי להביא את רזי העבודה עם הזיכרונות המוקדמים בגישתו של אדלר לקהל הקוראים הישראלי : ראשית - המפגש המרגש שלי עם...  To the book