סאמי מחאג ' נה , אברהים מחאג 'נה מבוא הרעיון למחקר המתואר בפרק זה התגבש לאחר קריאת כמה פרסומים העוסקים בדפוסי הפנייה לעזרה של תלמידים ערבים אשר חווים קשיים לימודיים ומצוקות אישיות ( גילת , ; 2007 מנסור , ; 2005 צדקיהו , פישרמן , עילם ורונן , ; 2008 שגיא , סעדה וגילת , ; 2009 שרר , -Grinstein Weiss , Fishman , & Eisikovits , ; 2007 . ( 2005 ; Sherer , 2007 הופעתם של פרסומים אלה בספרות המקצועית מעניקה " לגיטימציה " למורים ולמחנכים בבית הספר לסייע לתלמידים במצבי מצוקה , אף שלא קיבלו הכשרה מסודרת בתחום הטיפולי . מחברי הפרק ביקשו להגביר את מודעותם של סגלי ההוראה בבתי הספר לחשיבות הקשר הרגשי שלהם עם התלמיד הפונה לעזרה . בהקשר הזה יש לציין כי חלק מהתלמידים אינם מבקשים עזרה מהוריהם בעת מצוקה , ולכן גוברת החשיבות של הקשר עם הדמויות שהתלמידים מקיימים אינטראקציה שוטפת עמן בבית הספר . יצירת קשר רגשי תומך עשויה אפוא לעודד תלמידים לבקש עזרה מבעלי תפקידים בבית הספר – מורים , מחנכים ואנשי הסגל המסייע . ברמת המדיניות המחקר הושפע מהשיח על אודות השינויים המתבקשים במערכת החינוך בעקבות יישומן של המלצות דוח...
To the book