א. בתי הספר של הקולנוע הישראלי - יסודי, חטיבת ביניים ותיכון

בתמונה הכללית של בתי הספר ה " קולנועיים " נמצאו בתי הספר התיכוניים בכמות כמעט כפולה מזו של בתי הספר היסודיים . נספרו 27 בתי ספר תיכוניים מול 15 יסודיים , והופעות ספורות של גן , חטיבה ואולפנא . שכיחות זו דומה לממצאים שעלו בניתוחי תוכן מקבילים בארצות אחרות ( , ( Swetnam , 1992 וההסבר שהוצע נראה סביר גם למקרה הישראלי : בית ספר תיכון מאפשר לתסריטאים לרקום עלילות משנה של היריון , סטייה חברתית , אלימות , התאהבות ושברון לב . עיסוק בתלמידים בגיל הנעורים מאפשר לתסריטאים להתמודד עם שאלות מורכבות של הבניית הנעורים כ " אחר " . במקביל , יש גם יתרונות כלכליים : קשה ויקר לעבוד עם שחקנים ילדים ; לעומת זאת שחקנים המגלמים בני נוער בסרטי הנעורים הם לא פעם צעירים מעל גיל שמונה עשרה , שחוקי העבודה של קטינים אינם חלים עליהם , והדבר מקל על הפקת הסרט . מעניין לציין , כי בסרטים הראשונים בראשית ימי המדינה בית הספר היסודי הוא זה שהופיע בשכיחות גבוהה יחסית . תופעה זו קשורה להבניה ההורית של המורים ולהצגת מוסדות חינוך כגופים האמונים על קליטת הפליטים ושילובם בחברה . באשר למספר התלמידים - בכיתה הקולנועית הישראלית מספ...  To the book