המחצית הראשונה של העשור הראשון - מורים מייסרים ומנוכרים

נשות החינוך בהאסונות של נינה ( גביזון , 2003 ) ובכנפיים שבורות ( ברגמן , 2003 ) אמורות לכוון ולתמוך בתלמידים ובבני משפחתם , אך במקום זאת הן מכבידות ומייסרות . בסרט האסונות של נינה ( גביזון , 2003 ) מזמינה יועצת בית הספר , במסווה של התערבות חינוכית , את אביו של נדב , תלמיד חטיבת הביניים ( בגילומו של אביב אלקבץ ) אל חדרה . שם , בנוכחות מורה נוספת , היא מקריאה באוזני האב פרקים מיומנו האישי של הילד אשר נפל לידיה . יומנו של הילד מתאר את משפחתו המסוכסכת ואת דחפיו הארוטיים כלפי דודתו נינה . הסצנה ממוקמת בתחילת הסרט . האב פוסע לתוך מסדרון בית ספר אפל ומגיע לחדר חשוך . רק מנורת השולחן של היועצת מאירה את פניה , ואלו מכוסות באבעבועות . נגע העור של היועצת מדווח בקולו הפנימי של הנער המספר : " יתוש עקץ אותה בסנגל . בן אדם רגיל היה שוכב חולה במיטה חצי שנה , אבל היא תוך שבועיים קמה מהמיטה וחזרה לעבודה " . היועצת קוראת לאב : " בוא , בוא תיכנס ... אתה נראה לי עוד מבוהל . בהתחלה זה מבהיל , אבל אחר כך מתרגלים [ מתייחסת למראה פניה ] " . האב מוחה חלושות : " לא , זה בסדר " . מורה מגיחה מן האפלה לצידה של היוע...  To the book