המהירות שבה עוברים המורים מתפקיד אזרחי של הוראה לתפקיד צבאי ייעודי היא אחד ממאפייני הסגל החינוכי בקולנוע של שנות החמישים , והיא מקבלת ביטוי גם בסרט ילדים פופולרי בשם דן וסעדיה ( אקסלרוד , . ( 1956 דן הוא ילד עתיר דמיונות , והוריו , בעצה אחת עם מורתו , שולחים אותו להתחנך בפנימייה . אל הרכב המסיע אותו לפנימייה מתגנב חברו סעדיה ויחדיו הם יצילו את הפנימייה המותקפת , ביודעם היכן נמצא סליק הנשק של ההגנה . בתחילת הסרט נפגשים ההורים של דן עם מורה . האב ( בגילום השחקן אלימלך רם ) לבוש בחולצה לבנה , עניבה וחליפה , ואילו האם , שתקנית ואלגנטית , בשמלה כהה ושרשרת פנינים . המורה שעמה הם מתייעצים בנוגע לגורלו ולעתידו של דן היא צעירה מאופקת וסמכותית . הוריו של דן מלינים על דמיונו המפותח ועל סיפורי הבלשים שהוא קורא , ובתגובה נושאת המורה נאום לפני ההורים המודאגים . האב : " כיצד נוכל לרפא את הילד ? " המורה ) באינטונציה דידקטית ( : " הרבה צעירים קוראים ספרות בלשית , זה לא נורא . אבל ברגע שהקורא מתחיל לחיות את המאורעות מדי יום ביומו , הדבר הופך למחלה … אני מציעה לקחתו לפנימייה באחד הכפרים , שם יחיה חיים בר...
To the book