תמורות בחברה הישראלית

בעשורים האחרונים רווחים במחקרים אקדמיים וגם בשיח הכללי המושגים “ אחר" ו " אחרות " . הפילוסוף עמנואל לוינס בספרו “ הומניזם של האדם " , שראה אור בצרפת ב - 1972 ( לוינס , , ( 2004 השתמש במושג זה לתאר את השונות שהאדם חש כלפי זולתו . החוקר אמציה ויזל ( Weisel , 1988 ) השתמש במושג זה בהתייחסו לאנשים יוצאי דופן , כגון בעלי נכות פיזית , מחלות נפש או פיגור שכלי , בעלי צבע עור או רקע חברתי שונה , שמהווים קבוצות מיעוט . דורות על גבי דורות הודבק אות קין ל " אחר " בחברות אנושיות רבות . הסוציולוג הידוע ארווינג גופמן ( Goffman , 1963 ) חקר את המונח “ סטיגמה" ( יוונית : צריבה בעור במכשיר חד ) והסביר אותו כייחוס תכונות מסוימות לאדם , למשפחה או לקבוצה על פי השתייכותם לקבוצה חברתית מסוימת מתוך דעה קדומה . לסטיגמה עוצמה חברתית חזקה – היא מגדירה את מעמדו החברתי של האדם כנחות ומבטאת מעין קונפליקט מתמיד בין דחייה וקבלה באמצעות סטראוטיפים חברתיים ולא על ידי אפיונים אינדיבידואליים . כך נוכל לראות שגם משפחתו של הילד הלוקה באוטיזם – הוא עצמו , הוריו , אחיו ואחיותיו – נתפסת בדרך סטיגמטית . במחקרה על משפחות לילדים...  To the book