נעורים, התבגרות והפרידה מהבית

היו הרבה ציוני דרך בחיים שלי . היציאה של תומר ל " בית לחיים " זה הרבה יותר מציון דרך . ( גבריאל ) עם השלמת תהליך האבחנה מתחילה דרך ארוכה של חיפוש והתאמה של מסגרת טיפולית וחינוכית . מסיפורי ההורים עולה תמונה של תקופה מורכבת ואינטנסיבית הן מבחינת המציאות החיצונית ואפשרויותיה , הן מבחינת התהליכים הפנימיים . הסיפורים גדושים תיאורים של התמודדות יומיומית מפרכת , הכרוכה בכאב לב , בעייפות , במתח ובחרדה , אך בד בבד גם בצמיחה הדרגתית פנימית של פריצה מן ההתמקדות במעגל האישי אל מעגלים הולכים ומתרחבים של הסתגלות , התארגנות ויכולת לתמרן בין הצרכים האישיים , צורכי הילד וצורכי המשפחה . תקופה זו מבטאת אולי יותר מכול את היציאה של ההורים מן הדיכאון ומחוסר האונים אל יכולת השליטה בחייהם , הכללת הורותם לבנם הלוקה באוטיזם כחלק מתפיסת הורותם הכללית ותפקודם במעגלי המשפחה והחיים . לאחר מציאת מסגרות חינוכיות ודרכי התערבות , לעתים קרובות מגיעה המשפחה לכדי תפקוד מאוזן יותר , שאף הוא רצוף באתגרים מיוחדים , אך ללא ציונים של תקופות ביניים מוגדרות . גיל ההתבגרות נחשב לתקופה מובחנת ומיוחדת גם אצל ילדים שהתפתחותם תקינה ...  To the book