זמן הדאגה

הנורות האדומות מתחילות להבהב : משהו לא בסדר , משהו לא בסדר עם הילד שלי . ( הדס ) השמחה בהולדת הילד והציפייה להתפתחותו התקינה מתחלפות בהדרגה לתחושת דאגה עמומה , הגוברת והולכת . ניכר שרישומה של תקופה זו בחיי ההורים חזקה ודומיננטית גם היום , ולרוב היא מתוארת בעוצמה רגשית רבה ומוקדש לה מקום רב בסיפורי החיים . ממבט לאחור , הדבר מתואר כסימניו הראשונים של אסון מתקרב שאין לעצרו , המלווה ברגשות פחד , בתחושת מועקה ובחוסר אונים . אלה הם הסימנים הראשונים להסטה הכואבת ממסלול ההורות הרגילה אל המעמד של הורות מיוחדת , השונה באורכה הכרונולוגי מהורה להורה . לרוב , שלבי ההתפתחות הראשונים נראים רגילים ואינם מרמזים על בעייתיות כלשהי . כך למשל אומרת טלי , ששום דבר בהתנהגותה של בתה לא רמז להורים על העתיד לבוא : קרן נולדה ב [ שנת ] שישים ושמונה . היא הילדה השנייה במשפחה שלנו . בשנה הראשונה היא התפתחה כמו כל תינוק רגיל , עמדה , הלכה , הכול מוקדם מן הרגיל , באמת מעל לממוצע , והתנהגותה נראתה לנו נורמלית . אחרי שלבי ההתפתחות הראשוניים של ערן , שנראו תקינים לחלוטין , הופיעה אצל נילי תחושת חרדה עמומה ובהדרגה התגברה...  To the book