|
|
במשפחות נורמטיביות , לידתו של ילד היא מקור שמחה . הוויית ההורות הופכת לחלק מהווייתם של ההורים עד יום מותם . זהו השדה שבו מתעצב הקשר האנושי המורכב של כל אחד מאתנו עם ילדיו . בשדה זה אנו לומדים להתעמת עם אתגרים חיצוניים ופנימיים ולצמוח להיות מה שאנחנו כיום . אולם , יש ולידת הילד היא נקודת שבירה – נקודה שממנה ואילך שום דבר לא יהיה עוד דומה למה שהיה . גילוי האוטיזם של הילד הוא נקודת מפנה כזאת . ההכרה בלקותו של הילד משנה לחלוטין את מהלך החיים המתוכננים ומסיטה אותו אל מסע אישי המלווה בשינויים פנימיים עמוקים , כפי שאכן עולה מסיפוריהם של ההורים בספר זה . אלה אינם מתמקדים רק באירועים החיצוניים , אלא מתארים כאמור תהליכים פסיכולוגיים שלאו דווקא קשורים לאירועים חיצוניים ולזמן הכרונולוגי . ההתפתחות הפנימית משקפת לעתים תנועה של תפיסת הזמן כמעגלים חוזרים ונשנים של תהליכי ההתמודדות וההסתגלות . בצד תיאור ההתקדמות הקווית המתרחשת על פני הזמן האובייקטיבי , הכרונולוגי , מתייחסים ההורים לזמן פנימי סובייקטיבי של רגשות , מחשבות תפיסות ערכיות וביקורת עצמית . מתוך הבנת משמעותו הסובייקטיבית של הזמן בסיפורי ההורי...
To the book |
|
|