במשך כל הדורות חיפש האדם פשר להתנהלות העולם על פי תפיסת הזמן . הוא עיצב לעצמו מערכות של מושגים ורעיונות שיסייעו לו להבין שינויים חברתיים , תרבויות שונות ואף את הצמיחה הפרטית שלו , שניכרים בה השינויים שמחולל הזמן . האדם שאל : האם הזמן מייצג קביעות או שינוי ? כלומר , האם העולם מתנהל במחזוריות על פי מעגלים זמניים החוזרים שוב ושוב על אותה תבנית בסיסית , או שאפשר לתאר אותו כקו מתמשך המוליך מראשית העולם עד סופו ? בתקופות הקדומות של האנושות שלטה תפיסת זמן מעגלית - מחזורית . תפיסה זו מדגישה את התנועה המעגלית של מחזורי היום והלילה , עונות השנה והשרשרת המחזורית של חיי האדם – ילדות , בגרות זקנה ומוות , וחוזר חלילה . תחושת מחזורית זו של זמן מבטלת לכאורה את ההיבט של הדינמיות והשינוי . עם זאת , היה ברור כי מחזורי החיים אינם זהים זה לזה , ויש בהם מן הלא צפוי ומן האי - ודאות , ואלה עוררו את האדם להיות ער להם ולהתאים את עצמו להתמודדות עם תוצאותיהם . בתרבות המערבית חל בהדרגה מעבר מתפיסות מחזוריות של הזמן למושג של זמן קווי , לינארי . תפיסה זו הלכה והתבססה מהמאה הרביעית לספה "נ בעקבות עבודתו של התאולוג וה...
To the book