כבר נוכחנו לדעת כי מקצוע ההוראה הפך לפני שנים רבות למקצוע נשי , ולכן מעניין במיוחד לבחון דרכי התבוננות נשית בסוגיית הסמכות , כתשובה אפשרית למשבר הנוכחי . מושג הסמכות החינוכית ה " רכה " , כפי שהוא מופיע בספרות הפמיניסטית - חינוכית ובספרות הכללית , מובחן ממושג הסמכות החינוכית ה " קשה " וה " גברית " , אף שבאופן פרדוקסלי האחרון בא כיום לידי ביטוי בבתי הספר שרוב המורים בהם הם נשים - מורות . ניתן לזהות שתי מגמות עיקריות בתנועה הפמיניסטית . האחת מיוצגת בתפיסתן של נשים ליברליות שדורשות שוויון חברתי , כלכלי ופוליטי מלא בין המינים . הן טוענות שנשים דומות לגברים באופן בסיסי מבחינה קוגניטיבית ופסיכולוגית , ומסבירות את ההבדלים בין המינים כמובנים באופן חברתי . מכאן שלדעתן ההבדלים אינם טבעיים ומותנים באופן ביולוגי , אלא הם משתנים על פי המקום והתקופה . מנקודה זו יוצא מאבקן של פמיניסטיות אלו למען שוויון זכויות בשדה החברתי הכללי המשותף להן ולגברים , שדה שלפי השקפתן אינו שוויוני בשלב הנוכחי . המגמה הפמיניסטית השנייה מיוצגת בתפיסה שלפיה הנשים שונות באופן מהותי מהגברים , ובהתאם לכך הן ראויות וזכאיות להגשים...
To the book