אופנה, צרכנות ועבודת ילדים

כעת אנסה להאיר את קו הגבול שהיה קיים בין הילדות לבגרות והפך למטושטש ולא ברור . צו האופנה העכשווי , כפי שהוא מוצג בפרסומות ובחנויות , מדגים היטב את אי - הבהירות הזאת . הפרסומות היום אחידות ופונות באופן זהה למבוגר ולצעיר , למורה ולתלמיד . הפרסומת והצרכנות אינן מכירות בעניין הסמכות – כולם שווים בפניהן ( ובלבד שיצרכו בסופו של דבר ) . בתצוגות האופנה ובתמונות הפרסומת , המיועדות לצעירים ומבוגרים כאחד , מדגמנות צעירות בשנות העשרה המוקדמות שלהן , מאופרות ומסורקות כנשים בוגרות , מקרינות ביודעין פיתויים ארוטיים ( פוסטמן , . ( Bulton , 2007 ; 1986 בגדי הילדים נעלמו למעשה , וקשה למצוא הבדלים בחנויות הבגדים בין בגדי ילדים לאלה של המבוגרים , פרט למידות המכנסיים , השמלה או החולצה : הלבוש בעת הזאת הפך לאחיד לבני כל הגילים . המוכרים מעדיפים למכור מוצרים לקבוצות רב - גילאיות , שכן הדבר מגדיל את " נפח השוק " , מקל את הייצור וההפצה ומשפר את יחס התמורה הכספית להשקעה . לכן הפכו ילדים לחלק לגיטימי בפילוח השוק של משווקי מוצרי צריכה למיניהם . זאת ועוד , בשל שליטתם של הצעירים בטכנולוגיה החדשה , הם מהווים קהל יעד...  To the book