ביקורת על הגישה המציעה חינוך ללא סמכות חינוכית

בדברים הבאים אשתדל להראות ולשכנע כי בכל הניסיונות להציג חינוך נטול סמכות , כפי שהודגמו כאן , עדיין מתקיימת מידה משמעותית של סמכות , בין גלויה ובין נסתרת . כך לדוגמה מצויה הסמכות בלימוד בחברותא : השותפים ללימוד בחברותא בין כותלי הישיבה מקבלים עליהם את סמכות כתבי הקודש , סמכות חז " ל וכן את סמכותה של השיטה . כמו כן הם יודעים , גם אם הדבר לא בא לידי ביטוי במפורש לאורך כל משך לימודם , כי ראש הישיבה מוסמך בסופו של דבר להכריע , אם תפרוץ מחלוקת שלא יצליחו לפתור בעצמם . גם אם הסמכות החינוכית אינה בולטת ומובלטת כל העת , הרי היא נוכחת בחלל הישיבה ומשפיעה על הלימוד . דבר חשוב נוסף שיש להעיר כאן , ושהנו רלוונטי לעניינו הכללי של ספר זה , הוא שצורת הלימוד הזוגי בחברותא אינה מתאימה לכל אחד . יש בה גוון אליטיסטי בולט , שדורש לכל הפחות יכולת שכלית מתאימה . דיוננו , לעומת זאת , עוסק בנעשה בחינוך הכללי המיועד לכלל התלמידים – נבונים יותר ונבונים פחות . אפילו בהגות בעלת הצליל האנרכיסטי של מרטין בובר , שהוזכר לעיל כחסיד מובהק של גישת החברותא , לא מוקצה בכיתה מקום שוויוני למורה ולתלמיד , בדומה לשוויון המתקיי...  To the book