|
|
פתחנו את הספר בהצגת הפילוסופיה ההומניסטית כבסיס מושגי להתייחסות לחינוך בכלל ולחינוך של תלמידים עם צרכים מיוחדים בפרט . בפרק אחרון זה נציג ונפרט כיצד אפשר ליישם אותה בבית הספר . אם כן , מה בין פילוסופיה לעשייה בבית הספר ? האם אפשר ליישם את המצע של הפילוסופיה ההומניסטית כבסיס תאורטי להוראה בכיתה ? האם הפילוסופיה היא רק מושג מופשט , שעניינו מרוחק מהמציאות היום-יומית של המורה בכיתה , או שהיא משליכה ישירות על סביבת הלימוד , על סגנון השיח בין המורים לבין עצמם ובין המורים לתלמידיהם ועל עיצוב מרחבי הלימוד בבית הספר ? התשובה לשאלה זו היא , שהפילוסופיה ההומניסטית אינה מושג מופשט . ואכן בחינוך של תלמידים עם צרכים מיוחדים חל מפנה – ההגמוניה של המודל הרפואי הוחלפה במודל ההומניסטי כמכוון את ההתייחסות אליהם , את השירותים הניתנים להם ואת חינוכם . בפרקים הקודמים ראינו כיצד אפשר לטפח נחישות עצמית ויכולת סנגור בתלמידים עם צרכים מיוחדים כדי שיוכלו לעמוד על זכותם היסודית לחיים יצרניים ומוערכים ולקבל תמורה בעבור עבודתם , כמו אזרחים אחרים . בפרק זה נחזור אל המונחים " הומניזם " , " הומניסט " , " פילוסופיה הומ...
To the book |
|
|