פרק שלישי: דעי לך, אמא על חניכה בדרך הקשה

דעי לך , אמא , שאני קובלת עליך בעד זה שאינך באה . מה שהנך כותבת , שמסביבות חרסון לכאן מרחק רב מאוד – על זה הנני כותבת לך , כי בכל זאת יכולת להשיא אותי למרחקים , ואת חושבת , שאני פה מאושרת מאד , בואי הנה , אמא , ואראה לך פה זוג , שהיא לי כמו חברה . בעלה שרוי בלי פרנסה , ובכל זאת לאשתו טוב יותר מאשר לי , שבעלי מרוויח גם למשרתת . הלוואי היה מזלי גורם לי זיווג כבעלה של חברתי זו , שחסר לה הרבה והרבה . נקל לך להבין , אמא , אדם זר הוא בשבילי ולא יותר , אבל העינים רואות ומבדילות בין טוב לרע . ) יעקב שטיינברג , " בת ישראל " : רט " ז ( חלק א ' : על תהליך העיצוב של הנשיות בפסוקים שלעיל שופכת ציפורה , גיבורת הסיפור " בת ישראל ' של שטיינברג , את מרי ליבה במכתב לאמה . חייה של ציפורה עם זליג בעלה מתנהלים בין עריצות הבעל , שאינו יכול לשאת את האור השופע ממנה אפילו בחדר המיטות , לבין מבטן הנוזף והמבודד של נשות העיירה כל אימת שהיא יוצאת להתהלך בקהל , ולבין חביות הדגים הכבושים והמצחינים בחנות החשוכה של בעלה , שבה היא מבלה את ימיה לאחר נישואיה . בשלושת מרחבי חייה אלה - הבית , הרחוב והחנות - אין לציפורה מקו...  To the book