ברכות פרידה

בשנת , 1986 באירוע שארגן המרכז הקהילתי של פריז לכבוד לוינס במלאת לו שמונים , במעמד קבוצה גדולה של תלמידיו מ - , ENIO סיפר לוינס על שנותיו כמנהל . הייתה זו שיחה בין מורה לתלמידים , מעין מבט לאחור , מפוכח ומחויך , על הכוונה והפעולה של המחנך ומנהל בית הספר , עמנואל לוינס . יש בדברים אלה גם דוגמה לאופן שבו שיח בתוך המעגל היהודי נושא עבורו משמעות אוניברסלית כללית . לוינס ביקש להסביר את אורח החיים היהודי שדאג להנהיג במקום ואת האווירה המיוחדת שניסה ליצור במוסד , ותוך כדי כך דיבר גם על המשמעות של היות יהודי . כדרכו הסביר את המשמעות של היות יהודי לא בממד המסורתי כשלעצמו , אלא בהיבט המוסרי - חברתי : " לא הגאווה על היותנו יהודים ולא ההתרברבות בכך , שאין בהן דבר , אלא מודעות לפריבילגיה המיוחדת המצילה את הקיום מבנליזציה , פריבילגיית ההשתייכות לעם אנושי לפני האנושות " ( מלכה , עמנואל לוינס , עמ ' . ( 103 כמחווה למילים שאמר לוינס באותו אירוע , אני מבקש לבנות את פרק הסיום בדפוס של חשיבה מוסרית לוינסית , בתבנית שלוש הברכות המסיימות את תפילת העמידה : עבודה , הודאה ושלום . דברים אלה אינם בבחינת סיכום משנ...  To the book