המרחב הציבורי המערבי והמרחב הפרטי היהודי

האתגר הגדול של החינוך היהודי , אומר לוינס , הוא היעדרה של היהדות מן המרחב הציבורי בתוך ההקשר האירופי . האמנציפציה קבעה את המרחב הציבורי שבו פועלים יהודים כמרחב של הציביליזציה המערבית ; להיות יהודי משמעו לשמר את החוויה היהודית המשפחתית או הקהילתית בתוך עולם שערכיו כלליים . לוינס עצמו יכול לשמש כדוגמה מצוינת לעניין זה . מחד גיסא הוא פועל כמחנך יהודי בתוך החברה היהודית , ומאידך גיסא הוא מתקדם כאקדמאי שעוסק בפילוסופיה ובפנומנולוגיה . הוא מקבל באופן עמוק את המודרניות האירופית ומכיר בחשיבות המדינה ומוסדותיה כערבים לרוח האנושית ולחירות . הקושי העמוק של היהודים בתוך סיטואציה תרבותית רבת מתח זו , מצוי בעובדה שהמרחב שהם פועלים בו הוא נוצרי באופן שורשי : לוח השנה וימי החופש באירופה , השפה , המוסדות הנוצריים והמבנים במרכז העיר — כל אלה נושאים אתם את המטען הנוצרי אל תוך כיתות הלימוד . הבעיה אינה בכך שהתרבות הסובבת הנה נוצרית ; יהודים רגילים לכך מזה כאלפיים שנה . אולם מאז האמנציפציה , מתקיימת הפרדה בין הפרטי לציבורי , כך שהעניין היהודי הוא עניין פרטי , ואילו השותפות הציבורית של היהודים היא בתוך המרח...  To the book