|
|
בפרק זה נבקש לעסוק במשמעות הדיאלוג במשנת לוינס מתוך התמקדות בסוגיית החינוך ; ליצור מעין שיחה בין משנתו של לוינס למשנתם של הוגים אחרים , כדי להבליט את המשמעות המוסרית שהוא מבקש להעניק לעצם קיומו של דיאלוג . את החוב הפילוסופי בנושא הדיאלוג חב לוינס לשני הוגים חשובים שקדמו לו : מרטין בובר וגבריאל מרסל . הוא כותב וחושב בעקבות כתביהם , ובמובן זה הוא מנהל דיאלוג עם משנותיהם ; אך כאן נפרדות דרכיהם , משום שלוינס חושב אחרת על הבסיס לעצם קיומו של דיאלוג , ובהתאם לכך גם משמעות הדיאלוג לפי תפיסתו תהא שונה . כמי שעיקר עניינו הפילוסופי מכוון אל האחריות המוסרית האינסופית המוטלת על הסובייקט באשר הוא אדם , לוינס מדגיש את המשמעות האתית של הדיאלוג . במובן הבסיסי יותר , הוא מבקש לחשוב על האתיקה כקודמת לכל דיאלוג ומאפשרת את קיומו , ועל האחריות כמוטלת על האדם בזמן דיאלוג בשל ההכרה באחרותו של הזולת . הבסיס לקיומו של דיאלוג אצל לוינס מצוי בעמדה האתית , שעל יסודה מתאפשרת ונבנית שיחה . הדיאלוג בין אדם אחד לאחר צריך להתנהל לא רק מתוך הכרה בכבודו של האחר , אלא מתוך הציווי האתי הנותן קדימות לאחר ומטיל על האני אחרי...
To the book |
|
|