ייחודו הפנומנולוגי של ההיריון

באחת הקריאות התלמודיות מקדיש לוינס דיון פילוסופי ל " נשי " ולאפשרות לדון בו כמושג וכתופעה בעלי מאפיינים ייחודיים . הקריאה נושאת את הכותרת " ואלוהים ברא את האישה " , שכוללת כמובן רמיזה לסרטו המפורסם של רוז 'ה ואדים משנת . 1956 אולי הוא אף משתעשע באפשרות לדון בנשי דרך ההקשר האסתטי והארוטי , מול האפשרות לדון בנשי מתוך ההקשר המוסרי . כך או אחרת , לוינס מחפש בדיון התלמודי את המפתח לזיהוי מאפיינים מרכזיים של מה שהוא מכנה בשם ה " נשי " , ובכך מרחיב את הדיון הפילוסופי בנשיות שהופיע כבר בכתביו המוקדמים . ההבחנה הבסיסית היא בין שני אופנים של התבוננות : זה שמבוסס על השוני המגדרי בין המינים , וזה שמבוסס על הייחודיות הביולוגית של האישה . האופן הראשון של ההתבוננות מבליט את השוני ומאפשר את הפן הארוטי ביחסים בין גברים לנשים , את הפן הנראה בין הגבר לאישה ובין האישה לגבר . האופן השני נוגע למה שנחשב בעיני חלק נכבד מן הכותבות הפמיניסטיות כיסוד להבנת הנשי , הפנומן הביולוגי של היריון ולידה . אופן ההתבוננות הזה מתואר אצל לוינס במונחים פנומנולוגיים של הוויה והתהוות , של היות בית ליש אחר ולהוויה אחרת . המדרש ה...  To the book