הוראה ולמידה

אני מבקש להתעכב על מעמדן ועל חשיבותן של ההוראה והלמידה בספר כוליות ואינסוף . אף שהספר אינו מתמקד בחינוך , הוא נוכח בו בנקודות משמעותיות של המחקר הפנומנולוגי . בהתחקותו של לוינס אחר אירועים הנושאים משמעות מוסרית , הוא מתאר את הסיטואציה החינוכית ואפשרות הלמידה כמשקפות את היחסים בין האני לאחר , יחסים שמושתתים על האתיקה . תחילה יש לשים לב למתח מובנה המצוי בסיטואציה של ההוראה והלמידה : המתח בין התוכן לתהליך . לכאורה , ההוראה נועדה להעביר מידע ללומד . האדם שמגיע אל הכיתה מבקש ללמוד תכנים מוגמרים , ותפקידו של המורה להקנות ללומד את הידע ואולי גם את כלי הלמידה . אולם הסיטואציה של ההוראה היא גם סיטואציה ריבונית , שבה עצם הנוכחות של המורה כבר מקיימת כשלעצמה את המעשה החינוכי . אפשר לתאר את המתח בין ההיבטים הללו של החינוך כמתח שמפנה את הזרקור לגישות חינוכיות שונות . אולם אפשר ללכת בדרכו של לוינס ולהבין כי מתח זה הוא עצמו חלק מן המעשה החינוכי . כדי לנתח את המעשה החינוכי מבקש לוינס לחקור אותו דרך רבדים שונים של החינוך . הרובד הראשון , ובסופו של חשבון גם האחרון , הוא עצם הנוכחות של המורה , שהיא בבחינת...  To the book