החינוך מן האינטימי והפרטי אל הקהילתי והאוניברסלי

" אמר רב כהנא : כשחלה רבי ישמעאל ברבי יוסי , שלח לו רבי [ רבי יהודה הנשיא ] : אמור לנו שנים ושלשה דברים שאמרת לנו משום אביך . שלח לו , ' כך אמר אבא : מאי דכתיב ' הללו את ה ' כל גוים ' ? וכו '" ( בבלי , פסחים , דף קיח , עב ) . רבי ישמעאל שוכב על ערש דווי , וזה הרגע שבו פונה אליו רבי יהודה הנשיא בבקשה שיספר כמה מן הדברים שלמד מאביו . רבי יהודה הנשיא מבקש מרבי ישמעאל שילמד ברבים את המילים האחרונות והאינטימיות שנפרד בהן מאביו . היחסים החברתיים , הפוליטיקה , השאיפה לתיקון העולם , האופק המשיחי – כל אלה מתחילים בלימוד המתרחש בתוך המשפחה . על השאלות הגדולות והאוניברסליות ראוי וצריך להתחיל לחשוב מתוך מערכות היחסים המשפחתיות ומן האמון והדיאלוג הנוצרים בין מורה לתלמידיו . החינוך נוגע ליחסים בין אנשים פרטיים , שהאופק שלהם מוגבל לחיי המשפחה והחברה הקרובה . אך דווקא יחסים אלה מאפשרים את העתיד ואת ההתכוונות האתית באופק של החברה . האפשרות של הרחבת האופק האתי תלויה בהתבוננות באופק הפרטי והמשפחתי . באופן ספרותי , אומר לוינס , הטקסט התלמודי מדגיש את חשיבותה של העברת התורה והחכמה מדור לדור , בתוך היחסים ה...  To the book