|
|
עד אשר נשרף כליל בשנת 1987 היה " ג ' ק " בר פופולרי באמצע הדרך בין הרווארד ל - MIT בשדרות מסצ ' וסטס . בהתחשב במיקומו בין שני מוסדות מכובדים להשכלה גבוהה אפשר היה לדמיין פאב חמים ונעים , מעוטר שרכים , שמלומדים במקטורני טוויד דנים בו בניואנסים הדקים של " ארבעה קוורטטים " מאת ת " ס אליוט . אבל ג ' ק הזכיר יותר את הסדרה " ילדי האנרכיה " מאשר את הסרט " ללכת שבי אחריו " . במקום קירות ספוני עץ היו בג ' ק חלונות זכוכית גדולים אל הרחוב , שאפשרו לחברי מועדון האופנוענים מפורסם להשגיח על אופנועי ההארלי שלהם תוך כדי שתייה . האופנוענים ומלוויהם הרתיעו את רוב הסטודנטים . מדיניות הבר , הופעות חיות של להקות רוק מדי ערב שכללו אגדות מקומיות כמו , Bosstones ’ Til Tuesday ו - , Sleepy LaBeef משכה חובבי רוק מכל רחבי בוסטון . מדי פעם בפעם , בימי שני בערב , היו אנסמבל ג ' ז או להקה אמנותית מתגנבים ללוח ההופעות ( כמה גבות התרוממו כשהופיעו שם . ( They Might Be Giants אבל ברוב הערבים היה ג ' ק מעוז רוק . הבעלים של המועדון , בוגר הרווארד משנות השבעים , גייס מאבטחים מנבחרת ההוקי וממועדון האגרוף של הרווארד כדי לשמ...
To the book |
|
|