|
|
יוסף גורני הדירן באוטונומיה כתופעה היסטורית בתולדות ישראל , הן כהשקפה או אמרנה הן כמטרה פוליטית ודפוס ארגוני , הוא אחד מאבני הבוחן להערכת משקלם של היסודות הפרטיקולריים והאוניברסליים שתולדות עמנר נשענים עליהם . שהרי בתור עם גולה צורת ארגונו הקיבוצי בקרב העמים שבקרבם הוא חי הייתה האוטונומיה בעיקרה , וזו הייתה ממושכת רחוצה תקופות יותר מכל מה שידוע לבר אצל העמים האחרים : הפוליס היררנית בתקופה הקלסית ; הערים החרפשירת בימי הביניים ; ה " מילת " הדתי באימפריה הערת ' מאנית ; ארגון הרפובליקות כמשטר הסובייטי או ה " מדינרת " במבנה הפדרטיבי של שוויצריה רבייחרד בארצות הברית , כתחילת המאמר כרצוני להבחין בין שלושה מצבי אוטונומיה הבאים זה אחר וה בהתפתחות ההיסטורית , הראשון — האוטונומיות . שהיא התארגנות טבעית וספונטנית במסגרת שבטית , מקומית או אזורית . אפשר לרמר שהיא נובעת מן הדחפים הפנימיים הדו משמעיים של בבי האדם , אשר מצד אחד הם שואפים לאי תלרת ומצד שני הם כמהים לחברותא , לכן המשפחה היא צורת הארגון הטבעית הראשונה המהווה ביטוי לתכונת האוטונומיות המובנית באדם . המצב השני הוא ה " אוטרנומיה" כהסדר ארגוני...
To the book |
|
|