הפיכת הארץ לגעגוע תיאולוגיה פוליטית אצל קפקא, ברוד והפוסט־ציונות העכשווית

זוהר מאור רעיון ציון שרוי ברבדים עמוקים יותר של האדמה , ברבדים גבוהים יותר של האוירים .,. אם מויתרים אבו על הסיד , אמ מוותרים על עצם המציאות גופה . ' א . מבוא במאמר זה ברצוני לשרטט באופן ראשוני מודל פוליטי ששורשיו בהגות הציונית המרכז אירופאית של תחילת המאה העשרים , אך הוא שב ומופיע בהקשרים אחרים גם בהגות ה > פוסט ?< צלונית העכשווית . בתמצית , ניתן לתאר את המודל כך : בתשתית המודל עומדת השאיפה הציונית להיאחזות מחודשת באדמה , והוא אף נשען על תפיסות מבית מדרשה של " פילוסופיית החיים " ( Lebensphilosophie ) הרואות את ההיאחזות הזו כחיונית לחידושה והבראתה של התרבות , לא זו אף זו : היכולת של העם היהודי להיאחז באדמה . יכולתו לנטוש את קיומו ה " תלוש " וה " רוחני " ולשוב אל הארצי והפוליטי , מהווה מהפכה בעלת משמעות דתית מפליגה — כמימוש של החזרת " שכינה לתחתונים " : האלוהות הנבדלת הופכת לאימננטית . זו למעשה משמעות הציונות כ " גארלה ' / אולם כאן מגיעה תפנית מפתיעה : דווקא לאחר שהארצי , הפוליטי , הפך להיות מוחלט , הוא קונה את תכונתה של האלוהות הנבדלת : הוא עצמו הופך להיות בלתי מושג . תפנית זו נדרשה בכ...  To the book