ביורוקרטיה וגזע: משפט אייכמן לנוכח ההקשר האימפריאלי

יהודה שנהב א . הקדמה בשנת 1961 הגיעה חנה ארנדט לירושלים כדי להתבונן במשפטו של הפושע הנאצי אדולף אייכמן ולסקרו עבור ה " ניו - יורקר " . בספרה אייכמן בירושלים : דו " ח על הבנאליות של הרוע ( , ( 1963 שהתבסס על חמש כתבות שכתבה עבור המגזין , העמידה ארנדט ביקורת נוקבת על טיעון התביעה שאייכמן הוא אדם בעל "אישיות מופרעת וסאדיסטית " שהונע על ידי רגשות אנטישמיים עזים ( ארנדט . ( 35 , 2000 מבלי להמעיט בחשיבותה של האנטישמיות בהנעת תהליך ההשמדה , הציעה ארנדט מבט אוניברסלי יותר על מקורות הרוע המיוצר בתוך תרבויות ביורוקרטיות . המונח " הבנליות של הרוע " , שנטבע בידי קארל יאספרס ועבר קנוניזציה בשיח על הרוע , מתייחס לביורוקרט קונפורמי יתר על המידה , הנכשל בהפעלת שיקול דעת מוסרי בשל התרבות הביורוקרטית החזקה שבה הוא משוקע . ארנדט מזכירה לנו שהזוועות הגדולות ביותר צומחות מן המעשים הבנליים ביותר . אמנם ארנדט לא התעניינה בביורוקרטיה כשלעצמה , אולם היא סיפקה לנו תיאור גדוש של הביורוקרטיה הנאצית ושל אופן פעולתה . אחת המסקנות המרכזיות שלה הייתה ש " עצם מהותו של משטר טוטאליטרי , ואולי גם טיבה של כל ביורוקרטיה , ...  To the book