התחדישים "יישב", "יישוב" ו"מושבה" בראשית העברית המודרנית

רון כוזר על ידי דה - אינסטיטוציונליזציה ודה - פונקציונליזציה של יחסי כוח , אנו יכולים לתפוס את הגנאלוגיה שלהם , כלומר את הדרך שבה הם נוצרים , חוברים זה לזה , מתפתחים , מתרבים ומשנים צורה על בסיס עניין אחר מאשר הם עצמם , על בסיס תהליכים שאינם יחסי כוח גרידא ( . ( Foucault 2007 , 119 א . הקדמה מן המוטו שהוצב בראש פרק זה ברצוני לגזור גזרה שווה גם לדיון בנושאים בלשניים - חברתיים . הדיון בתחדישי לשון שהם מושגי מפתח ( כתריאל ; 1999 Williams 1976 ) חברתיים - פוליטיים אינו יכול להסתפק בהתבוננות בלקסיקון הקיבוצי של חברת הדוברים ( " האינסטיטוציה " במילותיו של פוקו ) או במשמעויות ( " הפונקציה " ) של המילים בלבד . דיון מכניסטי כזה ילמד אותנו שהתחדישים " יישב " , " יישוב " ו " מושבה " , שנוצרו בתקופת ההשכלה וראשית הציונות , כוננו יחסי משמעות ( " יחסי כוח " ) חדשים אל מול מילים שכבר היו קיימות בלקסיקון הקיבוצי הקודם , כגון " ישב " , " התיישב " , " הושיב " או " מושב " . עיון כזה יש בו כמובן גם ערך לעצמו , אבל המכניות שבמהלך כזה תסתיר מאתנו - יותר משתחשוף בפנינו - את אופן התפקוד החברתי של תחדישי הלשון...  To the book